מקוב: “כדי לשמור על המוטיבציה של כל האנשים בחברה, צריך ליצור סביבה שיוצרת מוטיבציה. הרבה אנשים מדברים על יצירתיותאבל מעטים באמת יצירתיים, ואנחנו באמת מעודדים יצירתיות כחלק מהתרבות של טבע”.

איך?

“כשיש לנו דיון, למשל, ואנחנו חושבים אם ללכת בכיוון אחד או לפגוש את האתגר מכיוון אחר, אנחנו תמיד בודקים את עצמנו עד כמה אנחנו יצירתיים. האם הלכנו על הפתרון הרוטיני, או שמצאנו פתרון מחוץ לקופסה. אנחנו רוצים שאנשים יהיו יצירתיים,כי אדם יצירתי מאוד גאה, והסביבה הקרובה שלו מתגאה בו, ואז אנשים הופכים למסופקים ומנסים שוב להיות יצירתיים”.

אולריך: “יצירתיות זו התשוקה לעשות דבר חדש, מינוס הסיכון להיכשל. מנהל טוב יגדיל את התשוקה של העובדים לעשות משהו חדש וייתן הזדמנות לנסות, ובמקביל יקטין את אלמנט הסיכון. לא נעניש על כישלון, כל עוד נלמד ממנו, ולא נעשה אותה טעות שוב ושוב.

“מנהלים טובים יכולים להגדיל את היצירתיות על-ידי הגדלת התשוקה הזו, לנסות דברים חדשים, ולהקטין את הפחד מכישלון. זה חוזר למה שאמרנו קודם, שהעובד מתמלא מוטיבציה כי הוא עושה משהו עם ערך, עבודה חדשנית. וזה אתגר גדול, לשמור את העובדים רעננים”.